JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ׳ אפרים ענבר

פרופ׳ אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

הבנה טובה בין הדרג המדיני לדרג הצבאי היא חיונית להצלחת העשייה הצבאית.

תפקידו החשוב ביותר של כל רמטכ”ל הוא להכין את הצבא למלחמה הבאה. לכן, חובה על צה”ל והדרג המדיני לחשוב היטב באיזה סוג מלחמה מדובר. מאז 1982, צה”ל לא לחם מלחמה קונבנציונלית רחבת היקף נגד יריב החמוש בטנקים ומטוסים, אבל לחם מלחמות “קטנות”.

רוב הסיכויים שמגמה זאת תימשך, בהיעדר יריבים בעלי צבאות קונבנציונליים גדולים. יחד עם זאת, יש צורך לשפר את עקומת ההצלחות של צה”ל במלחמות הקטנות. מלחמת לבנון השנייה ב־2006 אינה זכורה לטוב, וחלק מהסבבים בעזה אף הם לא הסתיימו בהכרעה ישראלית ברורה.

למען האמת, ישראל חייבת להתכונן גם למלחמה גדולה. עימות צבאי נגד חיזבאללה בלבנון הוא תרחיש בעל סבירות גבוהה. הניסיון למגר את איום הטילים הרבים על ישראל לא שייך לקטגוריה של מלחמה קטנה. סוריה המלקקת פצעיה לאחר שנים של מלחמת אזרחים, עומדת לבנות צבא חדש.

אסור לשכוח שגם מצרים בעלת צבא קונבנציונלי גדול ומתקדם, והיא עלולה לשנות את מדיניותה כלפי ישראל אם האחים המוסלמים יחזרו לשלטון. במקביל, ישראל חייבת לשמר ולשפר את יכולתה להקרין עוצמה למרחקים, במיוחד אם תצטרך לטפל באיום הגרעיני האיראני.

ההחלטה לאיזו מלחמה להתכונן היא אפוא, במידה רבה, הימור היסטורי מושכל. נקווה שאביב כוכבי יהמר נכון. זיהוי המלחמה הבאה משפיע ישירות על בניין הכוח של הצבא. בשנים האחרונות הוזנח הכוח היבשתי; עוצבות טנקים נסגרו ויחידות מילואים בחיל היבשה לא התאמנו מספיק.

הוויכוחים שנערכו לאחרונה על המוכנות של צה”ל, התמקדו בעיקר במצב כוחות היבשה, ומן הראוי להשקיע בשיפור מערך זה. התרחיש הלבנוני מחייב כוח פלישה גדול, מעבר לשימוש בחיל אוויר, וגם התרחיש הפחות סביר למלחמה קונבנציונלית רחבת היקף, מחייב הפעלת כוח יבשתי גדול וטוב. בצה”ל נשמעה כבר הביקורת ביחס לדגש שהושם על פעילות אווירית המבוססת על מודיעין מדויק, בכך שהדבר נעשה על חשבון בניית יכולת תמרון יבשתית.

מדינה קטנה כישראל, וגם מדינות גדולות ועשירות ממנה, אינה יכולה לבנות צבא לכל תרחיש עתידי סביר. לכן היא בונה תמהיל של יכולות, היכול להתמודד בצורה מיטבית עם המלחמה הבאה. תמהיל סדר הכוחות לא ניתן לשינוי מהיר, ולכן יש לשאוף לשולי ביטחון. אין פתרון בית ספר לתמהיל הנכון. גם כאן, הניסיון, הערכת מצב מפוכחת, ואינטואיציה אישית של העומד בראש הצבא, הם המפתח.

על כתפי הרמטכ”ל מוטלת האחריות להפעלת הצבא נגד יריבים אלימים. השימוש בכוח נועד למטרות פוליטיות, והוא אמנות בפני עצמה. העיתוי, היקף הכוח הנדרש, מרכיביו ואופי השמוש בכוח הצבאי, הם כמו כלים בתזמורת הדורשים תיאום מירבי.

הרמטכ”ל בישראל הוא חבר בפועל בקבינט הביטחוני, ומכאן שדעתו חשובה ביותר. כללי המשחק בקבינט שונים מאלו בארגון הצבאי, שבו שירת כוכבי מספר עשורים. הוא כבר נחשף למשחק הפוליטי־מדיני, ובכל זאת צריך לאחל לו הצלחה בזירה הזאת. הבנה טובה בין הדרג המדיני לדרג הצבאי היא חיונית להצלחת העשייה הצבאית. לבסוף, נזכיר שנפוליאון תמיד חיפש גנרלים עם מזל. נקווה שאביב כוכבי הוא בר מזל. הצלחתו היא הצלחת המדינה.

 

פורסם ב-ישראל היום 10.01.2019


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Meronim [CC BY-SA 3.0], from Wikimedia Commons

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך